אל קיבוץ גניגר הגעתי ביום אביב פורח. תמר חיכתה לי בחוות הסוסים עם בגדי קאוגירל - חולצה משובצת, מגפי בוקרים, כובע ומזוודה עם שפע של בגדי רכיבה תחרותית, שכן זה מה שהיא עושה כבר כמה שנים טובות, וזה גם מה שגרם לה להרגיש לגמרי בנוח להצטלם על וליד הסוסים ובנוכחותם של באי החווה.
שלפתי מתוך קולקציית השמלות איתן אני תמיד מגיעה לצילומים, את האדומה האקסטרווגנטית ועל אף שהייתה גדולה על תמר בכמה מידות, העבירה את מה שניסיתי לשדר בתחושה, משהו בהשראת הסרט "הנסיכה הקסומה". ומכיוון שהצילומים יצאו כל כך טוב, התמונה שלפניכם הפכה מיד להיות תמונה לדוגמה שלי שמופיעה בהצעות המחיר שלי עד היום.
התמונה בחווה אמנם הרקיעו שחקים, אך השיא היה אחרי שיצאנו מהחווה והמשכנו אל שדות פרחים, שבמקרה היו שם ממש בפעתי הקיבוץ. שדות פרחים היו קסומים ביופיים, בשלושה גוונים, וצומחים דקים דקים כלפי מעלה.
כמה ימים קודם לכן, תמר ואמא שלה עברו שם בסביבה כדי למצוא לוקיישנים לצילומים ומצאו את אחת הפריחות הכי יפות שיצא לי לצלם. הייתה זו בהחלט הפתעה נעימה. ציידתי את תמר בזרי הפרחים שלי, ויחד עם שמלת בת המצווה שלה הגענו לפסגות חדשות.
אי אפשר לומר שמדובר פה בצילום בוק בת מצווה סטנדרטי. אני אמנם הגעתי כרגיל עם אנרגיות טובות, עם ציוד צילום מצוין, עם שמלות ועם זרים וכתרים, אך מה שתמר הביאה מהצד שלה לצילומים בהחלט נתן את הטון. וזה מה שאני אוהבת כשאני יוצאת לצילום של בוק בת מצווה - את מי שאני פוגשת כשאני מגיעה לצילומים. כל ילדה וכל אמא מעניקות לצילומים גוון שונה. נוף שונה, הבעות שונות, רמת ביטחון שונה, רעיונות שונים ובגדים שונים.
בחלק גדול מהבוקים, אני היא זו שנותנת את הטון. מחליטה על המיקומים, מדריכה את ההורים אילו בגדים להביא ואף בודקת לפני הצילומים שהבגדים אכן מחמיאים לילדה ומתאימים לטבע שבחרנו, אך בחלק מהבוקים, אני מגיעה קצת כאורחת והילדה והאמא מנהלות את ההצגה. וזה קורה כמובן כשיש איזה שהוא כשרון מיוחד או רעיון מיוחד ושם גם קורים הרבה פעמים דברים מעניינים.